מעריץ מסתורי מן העולם החרדי של הספר "מה שאלוהים לא יכול" (אומר שעובד בהייטק) שלח לי שיר שחיבר בשבח הספר, בסגנון המשוררים היהודים בימי הביניים.
השיר במשקל יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות יתד ותנועה,
בדלת וסוגר.
וְאוּלָם דַּע גְּאוֹן עֻזּוֹ וְקָדְשׁוֹ / בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ הָדָר תְּהִלָּה
וּמָתַק לִי דְּבַר סִפְרוֹ בְּחֵילוֹ / וְלִיכֹלֶת אֱלוֹהַּ שָׂם גְּבוּל לָהּ
וּמִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת חֲקָקוֹ / וְהוּא מַחְסוֹם לְפוֹרְצִים בָּהּ פְּלִילָה
אֲשֶׁר שָׁגוּ בְּדָבָר הוּא לְאַיִן / וְרַעֲיוֹן לֹא יְצֻיַּר רַק בְּמִלָּה
וְשִׂכְלָם זַח נְטוֹת הַפְרֵז בְּכוֹחוֹ / וְהִיא כוֹחוֹ וְהִיא אֵינָה שְׁלִילָה
וּמָתַק לִי דְּבַר סִפְרוֹ בְּחֵילוֹ / וְלִיכֹלֶת אֱלוֹהַּ שָׂם גְּבוּל לָהּ
וּמִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת חֲקָקוֹ / וְהוּא מַחְסוֹם לְפוֹרְצִים בָּהּ פְּלִילָה
אֲשֶׁר שָׁגוּ בְּדָבָר הוּא לְאַיִן / וְרַעֲיוֹן לֹא יְצֻיַּר רַק בְּמִלָּה
וְשִׂכְלָם זַח נְטוֹת הַפְרֵז בְּכוֹחוֹ / וְהִיא כוֹחוֹ וְהִיא אֵינָה שְׁלִילָה
וכתב לי:
זה ראשי פרקים שבראשי פרקים מספר הנורא שיסד רבינו שליט''א ואשנן אשר
שניתי שהנה אני מפקיד בזאת חותמי ופתילי ומטי להשביע העט לרנן בשבח רבינו שליט''א בשירה
ערוכה במשקל מצומצם כדת דונש ושלמה ויהודה משה ואברהם.
עכ"ל.
וכוונתו בסוף דבריו כמובן למשוררים הגדולים של ימי הביניים: דונש בן
לברט, שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, משה אבן עזרא ואברהם אבן עזרא.
איך יודעים שהשיר במשקל הזה?
השבמחקאפשר לבדוק... ככל שאתה יודע מהי 'תנועה' ומהו 'יתד' (הברה שלפניה שווא נע).
מחקאני לא יודע מה זה תנועה ויתד, אבל השורה הראשונה מתחילה בשווא והשורה השנייה לא
השבמחקחיפשתי על כללי המשקל באינטרנט ומצאתי ש'שורוק גנובה' (היינו שלפי ההיגוי היה צ"ל א' לפניה) בבואה לפני בומ"פ לא שוואיות דינה כשווא נע להיחשב על היתד. ראה כאן:
השבמחקhttps://benyehuda.org/span
שיהיה.
השבמחקיש דרך נורמלית לבדוק את ה"משקל" בכל השיר?
ואפילו אם לפי הניקוד שכאן זה יהיה נכון מי אמר שהניקוד עצמו נכון?
גם מוזר שהכותב יודע מראש להחליט איזה מילה לכתוב וזה יוצא לו לפי החוקים.
יש לך עוד דוגמאות לשירים כאלה של "המשוררים הגדולים בימי הביניים : דונש בן לברט ..."? זה די מעניין.
מה הפירוש גם ''יתד ותנועה, בדלת וסוגר"? תודה
מה זה גם "וליכולת אלוהים שם גבול לה" זה לא משפט הגיוני. גם לא ברור מה הפירוש שאלוהים עשה גבול על היכולת של עצמו כי אם הוא שם את הגבול אז הוא בטח יכול למחוק אותו וזה אומר שבעצם אין שום גבול
השבמחקגם מה הפירוש "והיא כוחו והיא אינה שלילה" איך זה שיש גבול על היכולת זה בעצם לא שלילה? גם אם זאת לא שלילה (האמת שלא הבנתי איך זה לא שלילה אבל בסדר) זה בטח לא יכול להיות דבר שמתהדרים בו כאילו זה מוסיף לו כח
השבמחקאני אינני מחבר השיר אך אנסה לענות לפי הבנתי.
השבמחקהדרך הנורמלית לבדוק את המשקל היא לעבור על השיר מילה אחר מילה. מחברו אמנם כתב בפורום 'ביזוי גדולים' (בניק 'מקצהרגליים') כי בעל אוזן מוזיקלית הבקי בחוקי המשקל מרגיש בצרימה תוך כדי קריאה גרידא, אך אני רחוק מדרגה זו.
לגבי השאלה מי אמר שהניקוד נכון, חוקי הניקוד הרי ידועים ובמקרה ספק ניתן לבדוק במילון. וכאן המקום להעיר כי למתפלל בהברה אשכנזית (כמוני) קל יותר לדעת מה ניקודה הנכון של מילה, ביחס לרוב דוברי העברית הישראלית העלובה.
לגבי "מוזר שהכותב יודע מראש איזו מילה לכתוב וזה יוצא לו לפי החוקים", אכן לשם כך יש להיות משורר... וכי לחינם נחשבים אנשים כמו דונש ואבן-גבירול לגאונים, ורחובות נקראים על שמם?
לגבי "וליכולת אלוה שם גבול לה", גם אני בפורום 'ביזוי גדולים' תהיתי על ההגיון הדקדוקי בשורה זו, והמחבר התייחס לכך, ע"ש. לגבי פירוש השורה, אין כוונת מחבר השיר כי אלוהים הוא ששם את הגבול לעצמו, אלא כוונתו שמחבר הספר "מה שאלוהים לא יכול" שם גבול ליכולתו של אלוהים. וזאת, כמובן, על דרך הפיוטיות (והרי בשיר עסקינן): לא שמחבר "מה שאלוהים לא יכול" בנה איזו גדר שתמנע מאלוהים לדלג מעליה, אלא שהוא הוכיח כי גם ליכולתו של אלוהים קיימים גבולות.
לגבי "והיא כוחו והיא אינה שלילה", הפירוש הוא אכן כמו שהבנת, ולענין שאלותיך, קרא את הספר "מה שאלוהים לא יכול" ותראה שלא קשה. על כל פנים, באופן כללי,הטענה העיקרית ב"מה שאלוהים לא יכול" היא שישנם דברים (כגון: לטעות, להתאבד, וכיוצא) שאי-היכולת לעשותם אינה חסרון אלא אדרבה, שלמות.
תודה על ההסברים
השבמחקאולי תוכל גם להסביר מה הפירוש "ורעיון לא יצויר רק במלה"? אם במילה ציור אתה מתכוון לדמיון בראש אז הפירוש הוא שאי אפשר לדמיין את הרעיון הזה שיש ליכולת של אלוהים גבול? אני לא מבין מה הבעיה לדמיין דבר כזה וגם מה בדיוק התשבחות בזה שאי אפשר לדמיין.
לא מתאים לי להיכנס למקום שהשם שלו הוא "ביזוי גדולים" ואני גם לא יודע איך להגיע אליו.
אם תוכל להעתיק את ההסבר לכאן אודה לך
גם לא בטוח שהבנתי מה זה "שגו בדבר הוא לאין"
השבמחקאני הבנתי כוונת המשורר בשורה 'אשר שגו בדבר הוא לאין ורעיון לא יצוייר רק במילה' לטענה החוזרת בספר 'מה שאלוהים לא יכול' כי העובדה שאלוהים אינו יכול לברוא משולש בן ארבע צלעות, למשל, אינה חסרון בשלמותו, מאחר והמושג 'משולש מרובע' הינו חסר משמעות. זאת, כיוון שאף אדם אינו יכול לצייר לו בדמיונו משולש מרובע, ומן העובדה שניתן כביכול לחבר שתי מילים לביטוי 'משולש מרובע' לא נובע כי צירוף כזה הינו בעל משמעות. לכן, האמירה שאלוהים אינו יכול לברוא משולש מרובע שקולה לאמירה 'אלוהים אינו יכול עיםפל$#%עסג*@'.
מחקתודה
השבמחקמצאתי את הפורום שאמרת ונכנסתי אליו אבל לא מצאתי את ההסבר איך המשפט בתור משפט "וליכולת אלוהים שם גבול לה" הוא הגיוני, למה לא פשוט לכתוב "וליכולת של אלוהים הוא הסביר שיש גבול"?
השבמחקראה כאן:
מחקhttp://bizuygedoylim.forumhebrew.com/t8-topic
בהודעה 15 מתחילת העמוד שאלתי למחבר השיר על הכפילות וליכולת/לה, ותשובתו שם בהודעה 17.
את השאלה הבנתי אבל תשובה לא, הכל שם גם כתוב בסינית אבל בסדר שיהיה
השבמחקרמבמיסט זה משה?
זה לא כתוב בסינית אלא בעברית רבנית וחידודי לשון המבוססים על הספרות המסורתית.
מחקהמחבר שם נשען בתשובתו על תקדימים בתנ"ך לכפילות כזו.
מה השלכה מעשית (נפקא מינא) בשאלה אם יכול לברוא משולש מרובע?
השבמחקראשית, כותבים 'נפקא מינה' ולא 'נפקא מינא'.
מחקלגופו של עניין, אני שוב מציע לך לקרוא את הספר. באופן כללי ניתן לומר, שההבדל הוא בין אל רציונלי, שאמנם מוגבל בידי הלוגיקה אך מאידך זו גם מבטיחה את קיומו ואחדותו וכו', לאל בלתי-רציונלי שלכאורה יכול הכל ולמעשה אינו יכול כלום, ולא זו בלבד אלא שאף עצם קיומו לא ברור, שהרי בהיותו מעל ללוגיקה הוא קיים גם כאשר אינו קיים... זהו ההבדל בין אלוהי הרמב"ם לאלוהים המטורלל של המקובלים והחסידים.
לדעתך מי שכן מאמין באל שהיותו מעל ללוגיקה הוא בעצם כופר? זאת כבר כן נראה השלכה מעשית
השבמחקהאם המאמין שהאל הינו מעל הלוגיקה הוא כופר? זאת אינני יודע ויש לדון בדבר. אך כך או כך, ודאי שהוא שוטה...
מחקאתה מתכוון ויש לדון בדבר כמו שאומרים על מי שחושב שהפיל הוא יכול לעוף ולשחות??
השבמחקאני אינני ממהר להכריז על אנשים ככופרים, ולא כל טיפש הוא בהכרח כופר.
מחקאם אתה מתעקש, כדאי שתקרא לעומק את הספר "מה שאלוהים לא יכול". יש להבדיל בין נמנעות לוגיות נייטרליות (כגון: אלוהים לא יכול לעשות ששתיים ועוד שתיים יהיו חמש) לנמנעות לוגיות תיאולוגיות (כגון: אלוהים אינו יכול לברוא אלוהים אחר כמוהו). לגבי הסוג הראשון, קשה להכריז 'כופר' על המתעקש כי אלוהים כן יכול לגבור עליהן, ומדובר בעיקר בטיפש; אף על פי שבעומק הדברים סברה זו מובילה בבירור לכפירה, העולה על הדרך המובילה לכפירה אינו כופר עדיין, עד שיביע כפירתו בפירוש. לגבי הסוג השני, לעומת זאת, המתעקש כי אלוהים יכול לברוא אלוהים אחר כמוהו הוא כופר למהדרין, וככזה הכרזתי על שלום בער שניאורסון, רבם של אנשי לובביץ', המטיל ארס זה בכתביו.
אוקי ובלנמנעות לוגיות תיאולוגויות זה כפירה כי למה? גם אם זה לא נכון איך זה עושה אותו כופר? זאת בסך הכל איזה מן תכונה צדדית של האלוהים
השבמחקראשית, לפי הרמב"ם ושאר הפילוסופים היהודים, לאלוהים אין "תכונות". "תכונה" הינה דבר-מה נספח לנושא, לדוגמה - כושי הוא אדם שיש לו את תכונת כהות העור. ניתן אם כן להפריד את היותו אדם, הגדרה המשותפת גם ללבנים, מהיותו כהה-עור, והתוצר הסופי - כושי, מהווה הרכבה של נושא שנספחת לו תכונה. אולם אלוהים הוא אחדות פשוטה, ובשום צורה לא הרכבה. לכן אין לאלוהים "תכונות".
השבמחקמכאן, כי תאריו של אלוהים זהים עם עצמותו ואינם ניתנים להפרדה, ולו תיאורטית, ממהותו. בפרט נובע מכך, כי כשם שקיומו של אלוהים הכרחי, כך כל תאריו הם הכרחיים.
"קיומו של אלוהים הכרחי" - כלומר: אלוהים אינו קיים כשם ששולחן, כסאות ובני אדם קיימים. קיומו של אדם אינו הכרחי בשום צורה. גם אם יזכה אדם כלשהו לחיי נצח, קיומו אינו הכרחי אלא אפשרי, שהרי ניתן לפחות לדמיין כיצד עורפים את ראשו של אותו בר-מזל. לעומת זאת, קיומו של אלוהים הכרחי, במובן זה שלא ניתן אפילו לדמיין כיצד אלוהים חדל להתקיים. כלומר, אתה יכול לומר "אלוהים מת" רק כש"אלוהים" אינו מוגדר אצלך כראוי, אך אם תגדיר "אלוהים" כראוי, היינו "הנמצא שלא יתכן כי יחדל מלהימצא", הרי ככל שאתה מכיר לוגיקה בסיסית תבין כי לא יתכן לדמיין מצב בו הנמצא שלא יתכן כי יחדל מלהימצא חדל מלהימצא; משפט כזה שקול לאמירה כי שתיים ועוד שתיים הם חמש.
לכן, האומר כי אלוהים יכול לאבד את עצמו, אפילו אם אינו טוען שאלוהים אכן עשה כך - הינו כופר בעצם האמירה כי אלוהים יכול לעשות כך, שכן בכך עיוות את ההגדרה הבסיסית ביותר ל"אלוהים", וכמוהו כמגדיר כ"אלוהים" את אליל העשתורת, היינו, עובד עבודה זרה.
כאמור, כשמדובר באלוהים, לא רק התואר הבסיסי של הקיום זהה עם עצמותו, אלא גם יתר תאריו. לכן, גם תואר האחדות זהה עם עצמות האלוהים, ולפיכך הכרחי כמוהו. מכאן, כי האמירה כי אלוהים יכול לברוא אלוהים אחר כמוהו, גם אם לא עשה כך בפועל, מבטלת את ההכרחיות של האחדות, ולפיכך מהווה כפירה למהדרין. קל וחומר כשמדובר באלו הטוענים, ימח שמם וזכרם, כי אלוהים אף עשה כך בפועל וברא לו כפיל כזה, כפי שכתב שלום בער שניאורסון מלובביץ', כמבואר בספר "מה שאלוהים לא יכול".
מצחיק מאד טוב שלא הגדרת את האלוהים ישר "זה שלא יכול למות", ואז יופי הוכחת שהוא לא יכול למות וזהו אל תעשה לי תעלולים לא נולדנו אתמול האלוהים זה מי שברא עם הצמצומים את העולם, והאם הוא גם מסוגל לעשות השגחה עלינו או לא ועוד כל שאר השאלות כמו האם הוא יכול להתחדל פתאום הם שאלות שמגיעות מהצד.
מחקאני מבין מה אתה אומר, שלהאלוהים אין תכונות אז זה או הכל או כלום ומשהו אחר לגמרי אבל לדעתי העצמית זה לא דבר נכון ובדיוק כמו כל דבר אחר יש להאלוהים את ההתקיימות שלו שהיא הבסיסי וכל בירורים אחרים עליו זה בסדר לא קריטי.
מחקכל דבר שאני שואל אותך אתה אומר לי לקרוא בספר הזה איך אתה זוכר כל מה שכתוב בו כמה עמודים זה? עוד דבר לפי איך שאתה מסביר אז למה קבעת שעל 2 ועוד 2 נטרלי זה לא חלק מהגדרה של האלוהים, ולפי הדעת שלך (אליבא דידכו) זה כאילו הוא מאמין במשהו אחר כי האלוהים זה או הכל או כלום ואתה לא אומר שהוא מאמין באותה דבר שקיים ורק טועה אם היא נגיד אדום או צהוב אם אתה מחליט בשרירותית מה חלק מהגדרה מה לא אז לא יוצאים מזה (גם אני יכול לעשות לך הגדרה כזאת תקשיב האלוהים הוא זה שיכול כל דבר חוץ מהדברים שהם בסוג של לעשות ש2 ועוד 2 יהיו 5 אני אומר ברצינות) וכל רעיון שלך נופל.
מחקדרך אגב הסתכלתי עוד פעם בפורום ששמת אליו קישור ובאמת שאי אפשר להבין שמה כלום למרות שאמרת שזה כתוב בעברית וזה גם ממש ארוך מאד חוץ מחלק ממה שמשה כותב שם שהבנתי חלק אתה יכול למשל להסביר דוגמה או 2 של "וחידודי לשון המבוססים על הספרות המסורתית" הכוונה שלך שלוקחים חרוז או משפט מתוך הגמרא למשל ומשתמשים בו בתוך הכתיבה?
מחקשאלות יפות שאלת.
מחקברור שאף אחד מאיתנו לא ראה את אלוהים או דיבר איתו. אנשים שונים טוענים טענות שונות ביחס לאלוהים - טענות שאין לי, ולדעתי גם להם אין, כל דרך להוכיחן. אין כל דרך להוכיח אם אלוהים רוצה שנשמור שבת ונאכל כשר, או שהוא רוצה שנהיה נוצרים טובים ונאמין בישוע, או שהוא רוצה שנהיה מוסלמים ונעלה לחאג' במכה, או שאף אחת מן השטויות הללו לא מעניינת אותו.
אולם, ישנן תפיסות בסיסיות של אלוהים העומדות בליבת הרעיון המונותיאיסטי והפילוסופי כאחד בדבר "אלוהים". כמובן שכשלעצמך אתה רשאי להגדיר "אלוהים" בכל דרך שתרצה, אולם אני מדבר על הרעיון של 'אלוהים' כפי שתואר בידי הפילוסופיה והמונותיאיזם, במטרה ליישב קשיים פילוסופיים ומטאפיזיים ידועים.
אם תשאל ירא שמיים, חרד תמים: מניין לך שיש אלוהים? יענה הלה: ומי ברא את העולם? תחזור ותשאל אותו: ומי ברא את אלוהים? יאמר הלה: אלוהים היה תמיד. אם כך - תאמר לו - למה לי אלוהים? אוכל כבר לומר, שהעולם עצמו הוא שהיה תמיד, ואף אחד לא ברא אותו! יגמגם הלה ויימלט בזעקת 'כופר', ובדרך מנוסתו אולי ישליך עליך טיטול ריחני.
הרעיון התאיסטי עצמו, כמובן, אינו ניתן להפרכה כה פשטנית. הטעם לכך שאיננו מקבלים כי העולם הוא סיבת עצמו, הוא מפני שאנו חשים כי העולם אינו הכרחי; ניתן לדמיין בקלות כיצד הארץ וכל הכוכבים והגלקסיות נעלמים כהרף עין ואינם. אם הם יכולים לא להתקיים, למה הם כן קיימים? מכאן אנו מגיעים למסקנה כי קיימת לעולם סיבה אחרת, שבניגוד לעולם האפשרי, היא הכרחית. כלומר, בניגוד לעולם היכול שלא להתקיים, היא אינה יכולה שלא להתקיים. לסיבה זו קראנו 'אלוהים'.
מכאן, כי התואר הבסיסי והיסודי ביותר של אלוהים הוא: קיום הכרחי. ומזה עולה, כי הטוען שאלוהים יכול לאבד את עצמו, מאבד את העיקר, וכופר בעיקר. למה לי אלוהים היכול לאבד את עצמו? אלוהים כזה אינו מסביר את העולם, אינו מקדם את הבנתי במאום, ואינו מספק סיבה כלשהי להנחת קיומו. עם אלוהים כזה, מוטב להישאר אתאיסט!
מ.ש.ל.
האם ישנם עוד תארים הכרחיים לאלוהים, מלבד תואר הקיום בהכרח?
הרמב"ם האמין, כי גם תואר האי-גופניות הכרחי לאלוהים. ההוכחה לכך היא באותה דרך בה הוכח הקיום ההכרחי. מאחר ואנו מסוגלים לדמיין כל גוף כבלתי-קיים, אם נניח כי אלוהים הינו גופני, הרי ששוב איבדתי את הסיבה עצמה להניח כי קיים אלוהים בכלל. גופים אנו רואים סביבנו כל העת, והם אינם מספקים לנו כל הסבר לקיום העולם, מאחר וכאמור, אנו תופסים אותם כאפשריים, ולא כהכרחיים! אם חפצנו באלוהים שיסביר לנו מדוע העולם קיים, ברור שאלוהים כזה אינו גוף, אחרת, כאמור, לא הרווחנו דבר.
מכאן כי אלוהים אינו גוף. מ.ש.ל.
אלוהים אינו גוף. האם הוא יכול להתגשם בגוף?
אם יתגשם אלוהים בגוף, הרי שקיומו לא חהיה הכרחי עוד. אך כאמור, התואר הראשון והבסיסי של אלוהים הינו: קיים בהכרח. ושוב: אם יכל אלוהים להתגשם בגופו של יוסף יצחק שניאורסון, כפי שטען למשל חתנו של הלה, מנחם מנדל, ככתוב ב"מה שאלוהים לא יכול" - מה בצע לי באלוהים כזה?! גופים ראיתי די והותר, והם לא קידמו אותי במאום. מבחינה פילוסופית, עדיף להישאר אתאיסט מלהאמין באלוהים היכול להתגשם בגוף!
מכאן כי אלוהים אינו יכול להתגשם בגוף. מ.ש.ל.
האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו?
את האמת יש לומר לדעתי, כי מן ההנחות הקודמות לא עולה כי אלוהים בהכרח קיים רק אחד. אולם אריסטו, התנ"ך, וגם הרמב"ם, חשבו אחרת, ולשיטתם, מן העובדה שקיומו של אלוהים הכרחי נובע, כי לא יכול להתקיים יותר מאלוהים אחד.
אם אמנם נקבל כי בקיומו ההכרחי של האל קשורה גם אחדותו, עולה מזה כי גם אחדותו הכרחית כעצם קיומו, ומכאן עולה כי אלוהים אינו יכול לברוא אלוהים אחר כמוהו, שכן עצם היכולת הזו הופכת את אחדותו לבלתי-הכרחית. מ.ש.ל.
לשאלותיך, ראית אפוא כי ההוכחה שאלוהים אינו יכול לעשות דברים מסויימים מתבססת אמנם על הגדרה, אולם אין מדובר בהגדרה שרירותית. למעשה, אם לא נגדיר את אלוהים באופן השולל ממנו יכולות כאלו, אין בכלל טעם להניח כי אלוהים קיים. בדומה לכך ממש, ההוכחה כי שתיים ועוד שתיים שווים ארבע מתבססת על ההגדרות של "שתיים", "ועוד", "שווים", ו"ארבע". אם תגדיר "שתיים" כ'פיל מעופף', לא תהיה אמנם כל הוכחה כי שתיים ועוד שתיים שווים ארבע. אולם ההגדרה המתמטית ל"שתיים" אינה שרירותית, והיא המאפשרת קיומה של מתמטיקה.
תשמע אתה כותב הרבה דברים עם שפה מתקשטת כמו הפילוסוף אבל זה לא אומר שזה נכון צריך לקרוא חמש פעמים כדי להבין אותך ולא תמיד זה מובן אני אוהב לכתוב ישר את מה שיש לי במחשבות וגם יותר ברור אם שומעים מאשר בלקרוא וכאן אני צריך להגיד הרבה דברים כמוך וחלק אני הבנתי וגם מסכים איתם. קודם כל הדבר הכי בסיסי שאתה אומר זה שההגדרה שאיתה הצלחנו להגיע אל ההוכחה שהאלוהים הוא קיים זאת ההגדרה היחידה שהיא חלק מההגדרתיות הבסיסית אבל זה לא נכון זה רק הייתה הדרך שעליה הלכנו כדי להגיע להוכחה וחוץ מזה זאת לא שום דבר מיוחד זה דבר ראשון אם הייתי יודע שיש מישהו בבית לפי הריח שלו זה אומר שהריח הוא חלק מההגדרתיות הבסיסית שלו לא. ההגדרתיות הבסיסית שאיתה אנחנו עובדים זה שהאלוהים ברא את העולם ואנחנו יודעים שיש כזה משהו בגלל כל מה שאמרת אבל זה לא הופך את ההתקיימות הבהכרח שלו לאיזה משהו שונה מכל הגדרתיות אחרת שאנחנו יודעים שהיא נכונה ותשים פה לב שאני מדבר על דבר שאנחנו יודעים עם התוודאות שהוא נכון מכל מיני הוכחות שאתה תגיד כמו למשל התוודאות שהוא זה שיכול לעשות כל דבר חוץ מהסוג של 2 ועוד 2 יהיה 5 וזה כמו שאני יודע לפי הריח של הבנאדם שעל בטוח יש לו ראש אז יוצא שזה אותה כפירה בול אותו דבר וכל זה לפי הדעת שלך אליבא דידכו כמו שאמרתי.
השבמחקעוד דבר אם כל הקטע של הסיבה שאתה אומר זה כדי שתהיה משהו הכרחי לפני העולם אז מה הקשר בכלל שהוא צריך להיות קיים גם על ההווה עכשיו פשוט הגדרת מין הגדרה כללית כזאת עם הגזמה שהוא הכרחי כל הזמן ואז אתה יכול לקפוץ גם מן העבר אל העתידות אי אפשר לכתוב כאן על כל הדברים בעולם בבת אחת למרות שזה מעניין וגם ביקשתי דוגמה אם אתה יכול של "וחידודי מילים שמבוססים על הספרות המסורתית" דרך אגב אם יש על זה שיעור במילים בעברית או בצרפתית אתה מודה לך אם תיתן פה קישור אולי זה יהיה יותר מתברר אני בעבודה עד הבוקר אז אני בהתפנות לכתוב.
עוד דבר אני לא יודע מה זה אומר שהאלוהים התגשם בתוך איזה גוף אבל זה על בטוח לא אומר שאין יותר אלוהים חוץ מהגוף הזה ולכן עדיין יש את כל האלוהים הרגיל ובנוסף על זה הוא גם התגשם שאני לא יודע מה זה בתוך גוף אבל אם מישהו יסביר או יגיד מה זה להתגשם או כל דבר אחר שהאלוהים עשה זה לא מוריד את שאר ההתקיימות שלו ויש לי עוד דברים להגיד על הלהתגשם בגוף ואני בעבודה עד הבוקר.
דבר אחרון האלוהים בלי ההשגחתיות או הידיעה על העולם זה באמת לא שווה שום דבר זה רק ההתחלה כדי שלא נתפלא על העולם וכאלה דברים אבל אם אתה מדבר איתי על ההבנה של המושגיות האלוהים בטח בכל הדת של העולם זה הכי בהתחלה למרות שלדעתי העצמית כמו שאמרתי ואני צריך לחשוב על זה עכשיו עוד פעם רק ההתקיימות של מי שברא את העולם היא בלי זה כפירה אבל כל שאר ההגדרות הם כמו צבע אדום וירוק אני חושב כתבתי עוד יותר ממך.
עוד דבר כל מה שהתחלנו זה על לדבר על הגבול שיש על היכולת של האלוהים ואני מבין שאתה בעצם כאן אומר שזה שהאלוהים יכול לעשות כל דבר ואני מתכוון חוץ מהסוג של 2 ועוד 2 זה בכלל לא חשוב להגדרתיות וכל מה שמפריע עליך זה שיש דברים שאם הוא יכול עליהם כמו להיות בתוך הגוף זה נגד ההגדרתיות הבסיסית אבל זה שהוא יכול את כל שאר הדברים לא מעניין לך.
אני מבין אתה מסכים איתי עכשיו אז אולי לפי הנימוס תהיה ג'נטלמן ותכתוב בגלוי שאתה מסכים
השבמחקלא שייך לקיים דיאלוג אינסופי ובשלב מסויים מישהו צריך להיות אחרון, ובפרט שתגובתך האחרונה לא היתה ממוקדת והתפשטת לנושאים רבים מדי.
מחקבכל אופן, אתייחס למה שכתבת על כך שאם אלוהים מתגשם בגוף אין זה אומר שאין עוד אלוהים מלבד הגוף הזה, אלא ישנו האלוהים הרגיל ובנוסף הגוף בו התגשם.
זוהי זווית חשיבה מעניינת אך ברורה הסיבה שהפילוסופים היהודים לא הביאו אותה כלל בחשבון - במקרה כזה של התחלקות האלוה לשניים עולה הבעיה של הפגיעה בעקרון הייחוד.
הנה אני כותב קצר פשוט תגיד מה דעתך בקצר גם כן לא
השבמחק1. אמרת שההוכחה להתקיימות של האלוהים היא מזה שהוא מתקיים הכרחי, ולכן זאת ההגדרה היחידה שמי שלא מאמין בה כופר. אני אומר אין קשר והאמצעי להוכחה לא שונה מכל דבר אחר שאנחנו בטוחים שהוא נכון כמו זה שלא יכול על 2+2=5. לכן או שנים כפירה או שנים לא.
2. מה שכתבתי שההוכחה עצמה לא תופסת כי קפיצה מעבר אל עתידות על זה אני מוותר וצריך לחשוב עוד.
3. הגוף והעיקרון הייחוד אני לא חושב ככה אבל נעזוב.
4. יוצא ממה שאמרת שמי שבכלל לא מאמין שהאלוהים יכול הכל זה לא כפירה (כי זה לא מתמסקן מההגדרה שאיתה השתמשנו על הוכחה). או שאתה אומר שאם הוא לא יכול הכל זה מוציא שהוא לא מתקיים הכרחי.
אני טוען שהכרחיות הקיום היא התכונה היסודית ביותר של אלוהים. כל אחד יכול אמנם להגדיר 'אלוהים' כרצונו, אולם לפי ההגדרה שהפכה את האמונה בקיומו של אלוהים לנפוצה כל כך, אין אלוהים שקיומו אינו הכרחי. הכרחיות הקיום יסודית בהרבה להגדרת 'אלוהים' מן הכל-יכולת, ועובדה היא שהאל הפילוסופי (להוציא האל הדתי-פרסונלי) אכן נעדר יכולות כלשהן, וכדברי הרמב"ם במו"נ, לו רצה להאריך כנף זבוב או לקצר רגל זחל אינו יכול.
השבמחקוהיתר קרא בספרי "מה שאלוהים לא יכול".
אוקי תודה תהיה בריא
השבמחק