ביום שישי התפרסם ראיון איתי באתר החרדי 'כיכר השבת', בעניין המעשייה הידועה על האנוס ה"תמים" מצפת שהיה נוהג להניח בארון הקודש מדי יום שישי חלות 'לחם הפנים', וכשגילה זאת רב בית הכנסת וגער בו על תפיסתו את האל כבעל גוף, "בא לו להרב שליח מיוחד מאת האר"י ז"ל, ואמר לו בשם הרב האלוהי ז"ל: לך לביתך וצו לביתך, כי למחר בעת שהיה לך לדרוש מות תמות [...] לפי שביטלת נחת רוח שהיה לו להקב"ה, שמיום שחרב הבית לא היה לו נחת רוח לפניו כמו באותה שעה שאנוס זה היה מביא שתי הלחם בתמימות ליבו". מעשייה זו נדפסה לראשונה בס' משנת חכמים מאת ר' משה חאגיז (וונדסבק תצ"ג). כתב האתר 'כיכר השבת' פירסם עליה סדרת כתבות, לאחר שבעלון של מאמיני ר' שאול אלתר הביאו בגליון ל"ג בעומר "קושיא" בשם רבם על מעשה זה - הרי הרב כדין עשה... אני דנתי במעשייה זו בספרי 'מה שאלוהים לא יכול', עמ' 406 ואילך. מתוך מה שכתבתי שם: לפי הרמב"ם, היתכן עיוות גרוע מזה? מעשיו של האנוס הנבער, שיש בהם להרחיקו מן העולם הבא ולשומו בכלל ה"נכרת