דילוג לתוכן הראשי

רשומות

'נמנע הנמנעוּת', בשורוק, ולא 'נמנע הנמנעוֹת', בחולם

'נמנע הנמנעות' הוא המושג שטבע ר' שמואל שניאורסון, ה'נשיא' הרביעי של חב"ד, כדי לתאר את התפיסה החב"דית את אלוהים כבלתי כפוף ללוגיקה, ולפיכך כבעל יכולת לחולל גם נמנעות לוגיות, כמו לברוא מרובע בן שלוש צלעות, בניגוד לעמדת הרמב"ם והרציונליסטים היהודים. ליהודי דתי מן השורה המושג 'נמנע הנמנעות' אינו אומר דבר, אבל הוא מוכר לכל ילד ונערה חב"דיים. הצירוף 'נמנע הנמנעות' הוא מסוג הסיסמאות הקלות והקליטות, המעבירות בתמציתיות רעיונות גדולים ומסובכים. ההתנגדות החב"דית לעמדת הרמב"ם בעניין מוגבלותה של האומניפוטנטיות האלוהית נמצאת בהרחבה כבר אצל ר' שניאור זלמן מלאדי, בעל ה'תניא' ומחולל חב"ד, וחוזרת שוב ושוב גם בספרות חב"ד אחריו, אולם מאה שנה עברו עד שר' שמואל שניאורסון הצליח לתמצת את הרעיון בשתי מילים, 'נמנע הנמנעות'. הצירוף נקלט מייד, ומשמש מאז את החב"דיים כדי לאזכר את הרעיון בקצרה. וטוב שכך: תארו לכם כמה היה זה מסובך אם בכל פעם שהיו נזקקים לעניין, היו צריכים לחזור מן ההתחלה: מה אומר הרמב"ם, למה ...

האם האמין ה'חזון איש' כי המתמטיקה נצחית כמו אלוהים?

תוך שיחה בקבוצת וואטסאפ חרדית בעניין ספרי מה שאלוהים לא יכול , העיר לי שם אחד המשתתפים הערה חשובה, שללא ספק היתה ראויה להיכלל בספרי לו עמדתי עליה בשעתו. בינתיים אני רושם אותה כאן, ובמידה ותצא מהדורה נוספת של הספר אשקול אם לשלבה בו. מקטע מפורסם למדי של ה'חזון איש' בספרו אמונה ובטחון , ניתן לכאורה ללמוד על עמדתו של ה'חזון איש' בבעיית הנמנעות. ה'חזון איש' לא היה תיאולוג גדול, ואני מסופק אם היה בכלל מודע לפולמוס הרוחש בדורות האחרונים בנושא הנמנעות, ולהתקוממותם של הוגים חסידיים ו'מתנגדים' כאחד נגד עמדת הרמב"ם והרציונליסטים היהודים בעניין. עם זאת, מן הקטע המדובר ב אמונה ובטחון ניתן להבין, שה'חזון איש' סבר לפי תומו כמו הרמב"ם, כי הלוגיקה והמתמטיקה אינן תלויות באלוהים והן נצחיות כמוהו, וזאת בניגוד להלך הרוח בספרות הדורות האחרונים – אשר כפי שהראיתי בספרי, שותפים לו גם ה'מתנגדים', לא פחות מן החסידים – הדוחה את עמדת הרמב"ם בעניין. הקטע הזה צונזר מחלק ממהדורות אמונה ובטחון , אולם בסוף חזון איש טהרות הנמצא בספרייתי ...

מקור חסידי נוסף בעניין הנמנעות

ב"מה שאלוהים אינו יכול" אספתי את כל המקורות החסידיים שהגעתי אליהם בזמנו, התומכים בתפיסה כי האל עומד ממעל ללוגיקה, בניגוד לעמדת הרציונליסטים היהודים בימי הביניים והקונצנזוס היהודי כולו עד סוף המאה השש-עשרה. המצדדים הנלהבים והקולניים במיוחד בתפיסה חדשה זו הם אנשי חב"ד, להם הקדשתי בספר פרק מיוחד (פרק תשעה עשר: הנמנעות בתיאולוגיה של חב"ד, עמ' 390-363). אולם כפי שהראיתי בספר, גם הפלגים האחרים של יהדות הזמן החדש שותפים למהפכה זו בעיקרה. כך ייחדתי בספר פרק לעמדתם בעניין של המיסטיקנים ה'מתנגדיים' (פרק שבעה עשר: הנמנעות בתיאולוגיה של מיסטיקנים לא-חסידיים, עמ' 349-328), ופרק נוסף לעמדתם של המיסטיקנים החסידיים (פרק שמונה עשר: הנמנעות בתיאולוגיה של מיסטיקנים חסידיים, עמ' 362-350), כאמור, מלבד אלו החב"דיים, שעיסוקם האובססיבי במיוחד בנושא זה הצריך להקדיש להם פרק מיוחד. אני רוצה להוסיף כאן עוד מקור חסידי לא-חב"די בעניין הנמנעות, שהפנה אותי אליו כעת גולש בקבוצה חרדית ברשת 'טלגרם'. המקור הזה, לו היה לנגד עיניי בעת כתיבת הספר, היה ראוי...

מה שאלוהים לא יכול - הרצאה במועדון המהנדסים של חברת החשמל בחיפה, אלול תשע"ט

אני רואה חשיבות רבה בהבאת הבשורה של יהדות רציונלית ו"מה שאלוהים לא יכול" לקהל הרחב, גם מחוץ לאקדמיה ולקהילה הפילוסופית. זאת כמובן מעבר לכך שמדובר בהכנסה נאה. אתמול יום ב', 23 בספטמבר, נשאתי את ההרצאה הזו על "מה שאלוהים לא יכול" במועדון המהנדסים של חברת החשמל בחיפה. אני מיוצג עכשיו בידי סוכנות 'הרצאה בהנאה': https://www.harzaha.com/ אפשר כמובן גם לפנות אלי ישירות בעניין הרצאות, במייל: natie@netvision.net.il אני מאחל לכל קוראי הבלוג שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.

שיר בשבח הספר "מה שאלוהים לא יכול"

מעריץ מסתורי מן העולם החרדי של הספר "מה שאלוהים לא יכול" (אומר שעובד בהייטק) שלח לי שיר שחיבר בשבח הספר, בסגנון המשוררים היהודים בימי הביניים.  השיר במשקל יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות יתד ותנועה, בדלת וסוגר. וְאוּלָם דַּע גְּאוֹן עֻזּוֹ וְקָדְשׁוֹ  / בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ הָדָר תְּהִלָּה וּמָתַק לִי דְּבַר סִפְרוֹ בְּחֵילוֹ /  וְלִיכֹלֶת אֱלוֹהַּ שָׂם גְּבוּל לָהּ וּמִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת חֲקָקוֹ / וְהוּא מַחְסוֹם לְפוֹרְצִים בָּהּ פְּלִילָה אֲשֶׁר שָׁגוּ בְּדָבָר הוּא לְאַיִן / וְרַעֲיוֹן לֹא יְצֻיַּר רַק בְּמִלָּה וְשִׂכְלָם זַח נְטוֹת הַפְרֵז בְּכוֹחוֹ / וְהִיא כוֹחוֹ וְהִיא אֵינָה שְׁלִילָה וכתב לי: זה ראשי פרקים שבראשי פרקים מספר הנורא שיסד רבינו שליט''א ואשנן אשר שניתי שהנה אני מפקיד בזאת חותמי ופתילי ומטי להשביע העט לרנן בשבח רבינו שליט''א בשירה ערוכה במשקל מצומצם כדת דונש ושלמה ויהודה משה ואברהם. עכ"ל. וכוונתו בסוף דבריו כמובן למשוררים הגדולים של ימי הביניים: דונש בן לברט, שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, משה אבן עז...

תשובה לשואל בעניין ספרי "מה שאלוהים לא יכול"

שלום רב וחנוכה שמח גם לך. אשיב על דבריך ושאלותיך כסדר. לתועלת העניין אני מצטט מדבריך תחילה ועונה עליהם, ואף חילקתי מכתבך לפיסקאות ומיספרתין למען הסדר הטוב. א קודם כל שיהיה חנוכה שמח ומאיר!.. ועתה אגש לענייין עצמו. לצורך ההוגנות גילוי נאות: אני נולדתי כחסיד ויזניץ בגיל מוקדם אכלתי מעץ הדעת וכמעט שהתפקרתי עד שסמכני ה' ברחמיו וכו' ונהייתי לאיש חב"ד. אני עשיתי את המסלול ההפוך. ואין כוונתי שהייתי פעם חב"די ממש – ירחם האלוה על נשמתי – אלא שהכרתי היטב אותם ואת תורתם ממנה התאכזבתי, ומצאתיה שקר! כמובן חב"ד עדיפה מוויז'ניץ... וטוב מזה ומזה – לפי דעתי – רמב"מיזם! והשי"ת ברחמיו יושיע דור אובד. ב אני מעיין הרבה מאוד בקבלה ובחסידות ובפרט בתורת חב"ד. יחד עם זאת  אני אוהב מושבע של מחקר אקדמאי! ולכן מצד זה איני נושא פנים למי שיהיה. והנה לכן אני מקבל את טענתך בענין נמנע הנמנעות אצל הרשב"י לחלוטין כלומר שכנראה הרשב"א אינו יכול לשמש כמקור לענין זה כפי שהחסידות עושה בו שימוש!. ואיני רואה כל טעם וסבה לנסות להצדיק זאת בדרכי...

ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו: בערגשטיין, הרמ"ק והנמנעות

מיודענו אברהם בערגשטיין, שבחורף שעבר חלקתי לו מנה יפה על פטפוטיו בבעיית הנמנעות, ליקק את פצעיו ושב לעסוק בנושא. גם הפעם אין הוא מואיל לגלות לקוראיו עם מי הוא מתווכח, ורק חוזר על ניסוחיו המשעשעים על "דעת הטועים", "דעה נפסדת", "גלאט שטויות", "ומה מאד הוכהו בסנוורים" (קודם כל, בערגשטיין, גש בדחיפות לאולפן לעברית!), וכיוצא.   האמת היא שהפעם היססתי אם לענות לו בכלל, שכן בניגוד לפעם הקודמת, כעת לא פירסם בערגשטיין את הגיגיו בדפוס, לא ב"הערות וביאורים" ולא בשום מקום אחר – מן הסתם לא אבו לקבלם שוב, לאחר שתגובתי הראשונה העמידה אותם על טיבו – אלא רק העלה אותם לבלוג אינטרנטי שפתח בשם " Understanding Divine Omnipotence ‏"‏, כאן:   http://kolyochol.blogspot.com /   לפי תאריך הפוסט הרלוונטי שם הוא פורסם ב22 ביולי האחרון, אם כי הובא לידיעתי רק עתה בעקבות קישורים בפורומים החרדיים. ככלל, במקרים כאלו, תגובה למקור אינטרנטי היא בעייתית, כיוון שהכותב אליו מכוונת התגובה עשוי בעתיד למחוק את מאמרו מן הרשת או לערוך ולשנות אותו, כך...