מיודענו אברהם בערגשטיין, שבחורף שעבר חלקתי לו מנה יפה על פטפוטיו בבעיית הנמנעות, ליקק את פצעיו ושב לעסוק בנושא. גם הפעם אין הוא מואיל לגלות לקוראיו עם מי הוא מתווכח, ורק חוזר על ניסוחיו המשעשעים על "דעת הטועים", "דעה נפסדת", "גלאט שטויות", "ומה מאד הוכהו בסנוורים" (קודם כל, בערגשטיין, גש בדחיפות לאולפן לעברית!), וכיוצא. האמת היא שהפעם היססתי אם לענות לו בכלל, שכן בניגוד לפעם הקודמת, כעת לא פירסם בערגשטיין את הגיגיו בדפוס, לא ב"הערות וביאורים" ולא בשום מקום אחר – מן הסתם לא אבו לקבלם שוב, לאחר שתגובתי הראשונה העמידה אותם על טיבו – אלא רק העלה אותם לבלוג אינטרנטי שפתח בשם " Understanding Divine Omnipotence ", כאן: http://kolyochol.blogspot.com / לפי תאריך הפוסט הרלוונטי שם הוא פורסם ב22 ביולי האחרון, אם כי הובא לידיעתי רק עתה בעקבות קישורים בפורומים החרדיים. ככלל, במקרים כאלו, תגובה למקור אינטרנטי היא בעייתית, כיוון שהכותב אליו מכוונת התגובה עשוי בעתיד למחוק את מאמרו מן הרשת או לערוך ולשנות אותו, כך...