הרעיון של "מה שאלוהים לא יכול" משורטט באוזני קהל חרדי. שני מקורות מן המשנה והגמרא מוכיחים כי חז"ל האמינו שגם אלוהים כפוף ללוגיקה, כפי שלימדו בהמשך רב סעדיה, הרמב"ם, ובעל ה'עיקרים'.
תגובה ל"תגובה" לספרי 'מה שאלוהים לא יכול' מאת אברהם בערגשטיין ("נמנע הנמנעות", 'הערות וביאורים' שנה לט, ט (אלף קלט), עמ' 85-63)
בגליון האחרון של הבטאון החב"די 'הערות וביאורים' היוצא לאור על ידי ישיבת 'אהלי תורה' בניו-יורק, פירסם אברהם בערגשטיין "תגובה" לספרי 'מה שאלוהים לא יכול', ולפרק 'הנמנעות בתיאולוגיה של חב"ד' בפרט ('מה שאלוהים לא יכול', עמ' 390-363), תחת הכותרת "נמנע הנמנעות" (אברהם בערגשטיין, "נמנע הנמנעות", הערות וביאורים שנה לט, ט (אלף קלט), עמ' 85-63). "תגובה", במרכאות, על שום מה? על שום שמאמרו של בערגשטיין כולו סובב סביב ספרי, שואב מספרי ומתעמת עם ספרי פיסקה אחר פיסקה, הערת-שוליים אחר הערת-שוליים, ובכל זאת אינו מזכיר את שם ספרי אפילו פעם אחת, ולקוראי המאמר ה'תמימים', תרתי-משמע, נותר רק לתהות מיהו האויב המסתורי שבערגשטיין נאבק בו בלהט כזה. מי הם, לופת 'תמים' כזה את זקנקנו, ומניד בראשו בפליאה; מי יכולים להיות הזדים העלומים "המתעקשים לכפור ב"כל-יכול" ו"נמנע הנמנעות" [...] ששייך שיעמיסו פירושים מעוותות ומסולפות בדברי רבותינו נשיאינו מתוך התעלמות ועד להשמטת משפט...
תגובות
הוסף רשומת תגובה